פורום רשלנות רפואית

שלום הגעתי לרופא שיניים לעשות צילום +הצעת מחיר לטיפול המחיר היה נראה לי יקר יצאתי משם ואמרתי שאני רוצה לחשוב דיברתי עם אישתי והיא אמרה לי למה לא לקחתי את הצילום בשביל לקבל עוד הצעה מחיר דיברתי עם הרופא ואמרתי שאני לא רוצה לעשות עוד צילום זה קרינה חזקה ואני מבקש לשלם ולקחת את הצילום שעשיתי והרופא אומר לי שהוא לא מוכן לתת לי את הצילום אני רוצה לדעת אם יש חוק שמחייב אותו לתת תודה

נותחתי בהרצליה מדיקל סנטר סנטר. נפצעתי בפה בהליך ההרדמה. הרופא המרדים שבדק אותי לפני הכניסה לחדר הניתוח לא היה הרופא שביצע את ההרדמה בפועל. יודע שלא היה מעבר מידע רפואי מהותי בין המרדימים השונים- המידע מתייחס לסוג השיניים שבפי. הרשומות של בית החולים אינן משקפות נכונה ובזמנים הנכונים את הפציעה ואת מהלך האשפוז. שם הרופאה המרדימה ו-מ.ר. שלה כפי שנרשם ברשומות ובחותמת אינם נמצאים במאגר של משרד הבריאות. במכתב השחרור אין התייחסות לפציעה ובכלל זה אין הנחיות להמשך טיפול.

השאלה- האם המצב המתואר מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, גם אם הנזק הגופני אינו דרמטי. הפגיעה בי כאדם במהלך ברור התלונה היה דרמטי. 

לא הבנתי עם צירוף קובץ מופיע בגלוי לכן לא צרפתי. יש לי טבלא שמרכזת את הרשומות הרפואיות מול מה שקרה בפועל.

בתודה

באחת המרפאות מבתי החולים בארץ לא מאפשרים למלווה להיכנס עם המטופל לחדר הטיפולים שבו מבוצעת הזריקה לעין בתואנה שזה "כמו חדר ניתוח". מדובר בפעולה שלוקחת מספר דקות שלאחריה המטופל הולך מיד הביתה.
האם לטעמך הדבר עולה בקנה אחד עם סעיף 6א לחוק זכויות החולה?

הייתי אצל רופא שיניים שצילם את השיניים שלי ואמר לי שהוא ישלח לי את הצילומים במייל אבל לא שלח. יש לציין ששילמתי על הצילומים. מה עלי לעשות? האם אני יכולה להתלונן למשרד הבריאות על אותו רופא שיניים?

שלום רב,

הייתי במרפאת שיניים בפעם הראשונה הגעתי לעשות טיפול, החתימו אותי על מסמך, הרופאה שבדקה אותי בביקור הראשון שהיא בעלת המרפאה שאני באתי למרפאה בגלל הפרופיל המקצועי שלה לא היתה והגיעה מישהו אחרת שלא הכרתי, בביקור השני לא הרגשתי קבלת פנים במרפאה מצד הרופאה הזאת לא אמרה שלום לא הציגה את עצמה כאלו המטופל החדש לא חשוב.

במהלך הטיפול של ניקוי אבנית השתמשה בחומר לפה שגרם לי להרגיש לא נוח, וגם שמה את זווית הכיסא בשכיבה (משהו לא היה לי בטיפולים דומים שעשיתי אותם בקלות), והתחילה את הטיפול יחד עם סייעת, במהלך הטיפול הרגשתי לא נוח הערתי לה מספר פעמים שקשה לי ככה עם החומר והמים בפה (כנראה יש עבודה רשלנית עם שאיבת המים) לא מסוגל לבלוע רוק, פתאום צעקה עלי "לא מבינה מה הבעיה שלך אחי", הרגשתי מושפל מהיחס הזה.

התעקשה להמשיך את הטיפול בשכיבה פתאום הרגשתי שממש לא נוח לי קמתי בצורה פתאומית ירקתי מים ודם, ויצאתי מהחדר אל המזכירה אמרתי לה לא מתאים לי החומר הזה והשכיבה הזאת בטיפול זה לא הגיוני משהו לא בסדר אני לא מרגיש טוב.

לצערי הרופאה לא טרחה לצאת מהחדר לשאול מה שלומי, ועד היום הזה לא התקשרו אליי מהמרפאה לשאול מה שלומי דבר שמעיד על יחס לא אנושי כלפי מטופל.

האם מדובר בטיפול רשלני והפרת כללי אתיקה במהלך טיפול שיניים ?

אשמח לקבל חוות דעת בעניין.

תודה.

שלום.

שילמתי לניתוח פרטי בכף היד עקב קרע בגיד .

יום לפני הרופא ביטל כי לטענת המזכירה שלו יש לו ניתוח חרום  גדול באותו יום .את זה הודיעה לי יום לפני הניתוח 

האם אוכל לתבוע אותו ?

סובל מכאבים קשים מאוד 

שלום רב.

לפני כשלושה חודשים עברתי אבלציה לבבית כתוצאה מאבחון מאוחר של פרפור פרוזדורים וכתוצאה מכך תפקוד הלב ירד ל25% (חשוב לציין שחוץ מזה לא אובחנה שום בעיה)

כחודש וחצי לאחר ההליך עברתי אקו לב, וגיליתי שיש לי בעיה במסתם של אבי העורקים קלה עד בנונית, שלא הייתה לפני עד שעברתי את ההליך. 

כיום אני חווה עייפות קושי לבצע הליכות קצרות או כל פעולה בסיסית כזאת או אחרת מבלי להתנשף וכל זה כשאני רק בן 26.

לפני כשבועיים התקשרו אליי מקופת החולים שבה אני מטופל כדי להודיע לי שיש לי אי ספיקת לב (שדרך אגב התברר כאבחון שגוי של האחות במרפאה, שאינה מוסמכת לתת אבחון שכזה)

ברצוני לדעת אם ניתן לעשות עם זה משהו? 

היי

האם עקרון ההסכמה מדעת שמופיע בחוק זכויות החולה סעיף 13 חל גם על אשפוז וטיפול נמרץ?

כלומר האם באשפוז הרופא רשאי לבצע טיפול בניגוד להסכמת המטופל?

שלום, הומלץ לי לפנות למומחה קרנית בשל בעייה חוזרת בעין. לצורך כך הקופה דורשת הפנייה מרופא עיניים בלבד. הלכתי לרופאת עיניים כדי לקבל את ההפנייה והיא ביקשה להסתכל בעיניים. רגע אחרי הרגשתי בחומר שורף שנכנס לי לתוך העיניים והרופאה צעקה עלי שלא אזוז תוך שהיא מקרבת לי משהו לתוך העין. שאלתי אותה מה היא עושה והיא אמרה שבדיקת לחץ תוך עיני כי צריך לעשות מגיל 40. מלבד העובדה שאני בכלל עוד לא בגיל הזה, היא פשוט החליטה לבצע בדיקה על דעת עצמה בלי שאסכים לכך ומבלי להגיד לי מראש מה היא עושה. כמובן שנבהלתי מהסיטואציה וביקשתי ממנה רגע להמתין כי הייתי בשוק מהסיטואציה והעיניים שלי שרפו מבלי לדעת מה קורה. לא רק שהיא לא עצרה, היא צעקה עלי שזזתי כי נבהלתי. לקח לי זמן עד שהצלחתי לעצור אותה תוך כדי ויכוח ויחס משפיל שקיבלתי ממנה. יצאתי משם בוכה ואני שבוע אחרי ועדיין בטראומה מכל הארוע הזה. כמובן שגם לא קיבלתי את ההפנייה שהייתי צריכה.

לפנות בתלונה עליה לא יעזור, מניסיון כי הקופה תמיד תצדיק את המילה שלה ואני יודעת שאין למי לפנות. מצד שני המקרה הזה עדיין משפיע עלי ואני לא מפסיקה לחוות את זה מחדש וגם נותרתי ללא הפנייה שאני צריכה כדי לטפל בבעייה. מה נכון לעשות במקרה הזה? 

האם עובד בתחום בריאות הנפש יכול להשתמש במידע שאתן לו במהלך פגישה נגדי, למשל להגיש עליי תלונה בגוף מדינתי רשמי?

אני יודע שקיים חוק שמטפל רפואי חייב להזדהות בפני המטופל, ואף לשאת עליו תג זיהוי.  

השאלה שלי האם החובה בזאת גם חלה על הסייעת שעובדת עם הרופא. 

השאלה שלי נוגעת רק למרפאות של קופות חולים ממשלתייות, כללית, מכבי וכו'.   

תודה.

היי שאלה בהקשר לקבלת תוצאות אבחון פסיכולוגי, רציתי להציג מצב אמיתי, ולשאול מה ביכולתי לעשות,

עברתי אבחון פסיכולוגי שהסתיים לפני חודשיים+, 60+ ימים, לאחר ששאלתי את המאבחן, ואת הגורם בתוך הקופה בבריאות הנפש (פסיכיאטר) שהפנה אותי לצורך ביצוע האבחון, האם אני אקבל את תוצאות האבחון , או שבעצם הם החליטו כי אם אקבל את תוצאות האבחון הפסיכודיאגנוסטי הדבר יפגע בבריאותי הנפשית, ולכן החליטו שלא לתת לי, התשובה שקיבלתי, בכתב, היא כי לאחר 60+ לא התקבל סיכום מלא, לא נאמר באופן מפורש כי הם החליטו שלא למסור לי את האבחון כיוון שהדבר יפגע במצבי הנפשי, אבל אציין שכן הפסיכיטר רשם במספר חוות דעת לביטוח לאומי לצורך קבלת נכות כללית, כי לאחר תוצאות חלקיות, ולאחר מכן בחוות דעת הבאות השמיט את החלקיות, ופירט את דבר מסוים, וסרב גם לשלוח את התוצאות החלקיות שאיתם רשם חוות דעת לביטוח לאומי

שאלתי, מה יש  ביכולתי לעשות כדי לקבל את תוצאות האבחון על פי חוק, כאשר האבחון לא ניתן במסגרת הזמן הסביר שזה 30 יום, מהתייעצות קודמת באתר, ולא נאמר מפורשות כאשר שאלתי אם הם החליטו שלא לתת לי את תוצאות האבחון מהסיבה שזה יפגע במצבי הנפשי, מה בעצם הכלים המשפטיים/האזרחיים במצב הזה?

לעו"ד שלום רב

בן 58 חולה אונקולוגי כרוני סובל מ- CTCL

לימפומה של העור מסוג - T  

מחלה מפושטת 100% מעור הגוף.

בשל מצבי המיוחד / הכרוני / הנדיר הרגיש במיוחד

בקשתי במקום לבצע CT רגיל ברמת קרינה גבוה

לבצע CT מופחת קרינה או MRi

ורופא המשפחה סירב לבקשתי לברר ולהמליץ.

בקשתי שיבצע ברור עם מומחה בתחום כמו-

נוירורדיולוגיה או מומחה דרמו אונקולוגיה למחלת סרטן וגידולי עור או מומחה לאונקולוגיה ורדיותרפיה

ושוב סורבתי.

פניתי בתלונה לפניות הציבור בבקשה להבין שבמצבי הרפואי אני מבצע בקביעות בדיקות מעקב אחר בלוטות לימפה מוגדלות ולפעמים פעמיים בשנה ושהקרינה המצטברת מ-CT רגיל תסבך אותי בסרטן תקיף וגידולי עור ושאני מבקש גמישות והתחשבות חריגה במצבי .

וקבלתי את התשובה הבאה :

שיקול דעתו המקצועי של הרופא משפחה והעדפותיו הטיפוליות הינן זכות השמורה לו.

כל עוד אינו חורג בצורה משמעותית מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.

1. שיקול דעתו המקצועי של הרופא משפחה והעדפותיו הטיפוליות  הינן זכות השמורה לו.                *  איפה בדיוק בתשובה האחריות המוגברת כלפי ?

ללא כל ברור  לא נוירורדיולוגיה או מומחה

דרמו אונקולוגיה למחלת סרטן וגידולי עור או מומחה לאונקולוגיה ורדיותרפיה

האם אני צריך שמצבי יחמיר הרבה יותר כדי להוכיח רשלונות כלפי ?

2.כל עוד אינו חורג בצורה משמעותית מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.                                                        *איפה בדיוק מתחיל ומסתיים הפרקטיקה הרפואית המקובלת ?     

*אי מתן אישור לבדיקת CT מופחת קרינה או MRi  פוגעת בי ומעכבת את המשך הברור הרפואי הנחוץ וחשוב עבורי ? 

לעו"ד. מהשתלשלות העיניין שלי מה עמדתך והמלצתך למתרחש  -כלפי מצד הקופ"ח והטיפול בי ?

תודה רבה - גמר חתימה טובה

שלום, עברתי אבחון פסיכודיאגנוסטי אצל פסיכולוג קליני, בהמלצת הפסיכיאטר שהפנה אותי, שאמר שזה לצורך תביעה לנכות כללית לביטוח לאומי, אין לי מכתב הפנייה לאבחון, אבל כן יש לי חוות דעת מפסיכיטר שבו הוא רושם כי עברתי אבחון פסיכודיאגנוסטי, הפסיכולוג פשוט התקשר אליי לקבוע פגישה כל פעם, זה היה כמה פגישות, האבחון הסתיים.

לשאלתי: האם אני זכאי לקבל את תוצאות האבחון הפסיכודיאגנוסטי? גם אם לא אני שילמתי בעבור האבחון, מפאת מחסור בכסף, הפסיכיאטר אמר שזה על חשבון הקופה, אין שום תיעוד של טופס ג, או,  לבקשה למימון, אין תיעוד של פגישות תורים בקופה אבל כן העברתי כרטיס, (ככה זה תמיד היה בפגישות בתחום בריאות הנפש אין תיעוד), האם אני זכאי לקבל את תוצאות האבחון? כיוון שכאשר ביקשתי לקבל את תוצאותיו נאמר לי שאני לא אקבל, האבחון הסתיים, ולא הוגש כלל לתביעה לנכות כללית , אין תיעוד שלו בביטוח לאומי, 

ובמידה ואני אכן זכאי על פי חוק, אשמח אם תוכלו לרשום מהו הסעיף בחוק שמאשר בדבר זכאותי לקבל את האבחון, תודה רבה, והמשך יום נעים

שלום רב, עקב רעש בעבודתי אני סובל מירידת שמיעה בשתי אוזניים במידה קלה. זקוק למכשירי שמיעה לשתי אוזניים ע"י קופ''ח. יש לי פגיעה אחרת ישנה מאותה העבודה ואני מקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור של 100%. כלומר אין לי טעם להגשת תביעה במל"ל. רופא א.א.ג. טוען שנכותי היא אכן עקב רעש תעסוקתי אבל הינה לכאורה בשיעור של 0% לפי תקנות מל"ל. תוך שנים התלוננתי לרופאים שונים על רעש באוזניים, אך הופנתי לבדיקה רק בחודש האחרון. יש לציין שאין טיפול נגד פגיעה כזאת.

אני שוקל כדאות הגשת תביעה כנגד המעביד ו/או קופ"ח. מחד גיסא, יתכן שגם מומחה מטעם ביהמ"ש יחליט שנכותי היא 0%. מאידך, אני זקוק למכשירי שמיעה וישנם קשיים להבנת דיבור. האם כדי להגיש תביעה כנגד המעביד ו/או קופ"ח בגין ראש נזק כלשהו, למשל פגיעה באוטונומיה או אחרת? תודה רבה.

שלום רב, נפגעתי בעבודתי, הגשתי שתי תביעות - הראשונה כנגד שלושה מעבידים ושלושה חברות שלהם, חברות בע"מ, ושניה - כנגד קופ"ח בגין איחור באבחנה. ביהמ"ש החליט לאחד שתי התביעות, התקבל פס"ד תוך חילוק האחריות ב-25% על כל צד, בפרט על כל מעביד אישית והחברה שלו.

בכתב התביעה לא ציינתי את כל המעבידים, כבכל חברה היו כמה בעלים שותפים. אם בפס"ד צוין שבעל החברה, שצוין בכתב התביעה, והחברה שלו אשמים בפגיעתי, זאת אומרת שכל הבעלים של חברה זו, גם אם אינם בין הנתבעים, אשמים בפגיעתי? תודה רבה