שלום רב, כותב שעות ספורות לאחר צינתור לב טיפולי בו שמו תומכן(סטנט) , לאחר היצרות עורק 80 אחוז. ברצוני לציין, כי סבלתי מתעוקת חזה מזה מספר שנים. עקב תלונות הנ"ל פניתי לקדיאולוג של קופ"ח וזה הפנה אותי לאקו לב שיצא תקין ולאחר מכן למבחן מאמץ שלא יכולתי לבצע עקב משקל עודף סביב 170 ק"ג. לפני כחצי שנה פניתי לקרדיאולוג נוסף מקופ"ח שרשם בהפניה כי עקב משקלי אינני מתאים למבחן מאמץ וביקש אישור לצינתור וירטואלי (ct לב) לאחר תלונות אופייניות למחלה כלילית. יש לציין כי אני נכה 100% מגיל 18, הסובל בין היתר מיתר לחץ דם, טכיקרדיה, היפרלפידמיה, סכרת עם אינסולין ותרופות ופגיעה באברי מטרה, מעשן ובעל סיפור לבבי מורכב (אבא שלי מושתל מסתם). למרות שהרופא ציין כל זאת, הקופה לא אישרה לי את הפעולה וכך נותרתי ללא מענה כחצי שנה. חצי שנה התלונות לא פסקו והגעתי לפרופסור פרטי שהפנה אותי שוב לct, לב ולאחר שנראה כי יש הסתברות גבוהה למחלה כלילית קבע לי תור דחוף לצנתור שהפך מאבחנתי לטיפולי במהלך הפרוצדורה. לעניות דעתי, גם הקרדיאולוג של הקופה פספס בגדול את התלונות והן הקופה שלא אישרו לי את הבדיקה לפני חצי שנה גרמו לי נזק, בפרט כשראו בתיק הרפואי שלי את כל גורמי הסיכון למחלה כלילית. לא חלק, אלא כל גורמי הסיכון, כפי שמופיע שחור על גבי לבן מפרופסור שצינתר אותי. כרגע אני נדרש לשיקום לבבי וקבלת תרופות כמו פלביקס ואספירין. רציתי לשאול האם יש כאן עילה לתביעה מבחינה משפטית? לדעתי מריחת הזמן וחוסר תושיה של רופא וכן אי אישור הבדיקה למרות כל גורמי הסיכון, להפתעת הרופאים, גרמו לי נזק בלתי הפיך. אך אשמח לדעת הצומחים.
|