יש לי המלצה מרופא תעסוקתי לעבודה מהבית 3 ימים עקב קושי לנהוג ולשבת.
יומיים בשבוע אני מגיעה למשרד.
ההמלצה היא לשנה עד סוף 4.25
היום הודיעו לי בעבודה שהם מאשרים רק 3 חודשים ורוצים שאבדק ע"י תעסוקתי של מקום העבודה.
האם יכול להיות שלא יכבדו את ההמלצה של תעסוקתי של קופת חולים?
אציין שהעבודה והתפוקות לא נפגעים
הרשמת החליטה שלשיקול בית הדין ביצוע סיכומים בעל פה במועד דיון ההוכוחת.
ברצוני להתנגד לכך וולגרום לכך שהסיכומים יהיו רק בכתב אז מתי לבקש מבית הדין שה סיכום יהיה בכתב האם לבקש זאת באמצעות בקשה לפני מועד דיון ההוכחות? או רק בכתב במעמד דיון ההוכחות עצמו? מעדיפה שזה לא יהיה במועד ההכחות עצמם כדי לדעת אם להתכונן לכך או לא.
שלום רב,
לפני כארבעה חודשים התחלתי עבודה חדשה בתפקיד עם אחריות גדולה על שלום הציבור ואחריות משפטית, לפני כשבוע פנה אלי איזה עובד בדרגה בכירה ודרש ממני לתת תצהיר על תאונה שהתרחשה לפני ארבע שנים שלא הייתי בכלל בתכנון לעבוד במקום שאני עובדת בה כיום.
כמובן שסירבתי לקחת אחריות ולתת תצהיר שכזה, אך אותו עובד לוחץ בטענה שלבית המשפט לא איכפת שהעובדים התחלפו ושאני זו שצריכה לתחקר ולהתייחס לסעיפים של המקרה במקום שהוא יפנה לעובד שהאירוע קרה במשמרת שלו, אותו עובד עזב לפני כשלושה חודשים
כמובן שסירבתי לקחת אחריות על מקרה שקרה פה לפני ארבע שנים
האם זה תקין המהלך הזה ?
שלום,
לאחר משא ומתן סגרתי עם חברה מסויימת את תנאי העסקתי ואת השכר החודשי.
עם קבלת החוזה הופתעתי מסעיף בו נכתב כי 20 אחוז מהשכר הם תמורה עבור סעיף אי תחרות .
סעיף אי תחרות מגביל אותי עם סיום העבודה מלעבוד כשנתיים עם חברה מתחרה.
לציין כי בכל שלב במשא ומתן על השכר לא צויין כי חלק מהשכר יהיה תמורה מיוחדת עבור אי תחרות.
םניתי למעסיק אך זה מתעקש שלא לשנות את החוזה.
למעשה אני כבול לחוזה זה שאחרת הפסיד את העבודה .
האם סעיף תמורה בשכר באמת יכול להפריע לי בהמשך מלעבוד בחברה מתחרה?
אציין שאין סוד מסחרי או הכשרה מיוחדת. גם לא מדובר למשל בהסכם של תשלום סך משכורות נוספות לאחר סיום היחסים כפיצוי על אי התחרות אלא קביעה בחוזה שאחוז מסויים מהסכר הוא משולם על הסכמה חאי תחרות.
בוס שלי העביר את החברה ומצב הוא שאני עכשיו עובד בחברה שהיא אחרת לגמרי אבל ותיק כמו כאילו שלא פיטרו אותי כי בתלוש הותק נמשך. אני כבר משכתי הפיצויים של החברה שהייתי בה. אני עכשיו הבנתי שאני בסכנה שמס הכנסה יבקש מיסים 47% כי אני כאילו לא פוטרתי כי ותק ממשיך כמו שהיה. מה קורה אם מס הכנסה ייגש אלי? מה אני יכול לעשות אחרי שכבר המצב קרה ועברה יותר משנה בחברה חדשה כדי שלא ייקחו מס כזה גבוה אם ייגשו אליי? בבקשה אני מודה לך על עזרה.
שלום
אני עובדת מדינה, נאלצתי לצאת מוקדם לפני סיום שעות העבודה בשל מחלת בן משפחה. ברשותי אישור מחלה ואציין כי למרות זאת הגעתי לכמה שעות כדי לעזור. האם מותר להטיל עלי קנס?
היי,
אני רוצה להעסיק מטפלת במשרה מלאה בשכר של 10,000 נטו. המטפלת רשומה כעוסק פטור אך מעולם לא עסקה בכך. איך זה עובד? אני מפרישה לה ביטוח לאומי ופנסיה בנוסף לכל התנאים בחוק, והיא מוציאה לי קבלה ומשלמת מס הכנסה בסוף שנה? האם היא בכלל חייבת להיות רשומה כעוסק פטור בסכום שכזה?
ואם היא לא תוציא לי קבלה, האם אני זו שצריכה לדאוג לשלם לה מס הכנסה?
תודה לעונים.
שלום רב,עיף של
עזבתי את מקום העבודה ונותרו לי 13.9 ימי חופשה לפדיון.
בחוזה העבודה שלי ישנם סעיפים של שעות עבודה גלובליות ובנוסף יש תוספת עבור החזר למי שלא רוצה רכב.
בחודש אפריל עבדתי יום עבודה אחד ואחרון ותקבול עליו לקח בחשבון את השעות הגלובליות ואת ההחזר הוצאות בגין הרכב שלא נלקח. לעומת זאת בחישוב שווי ימי חופשה המנהלת חשבונות חישבה יום חופשה בניכוי 3500 הללו. למיטב הבנתי פדיון ימי חופש זה כמו ימי חופש שבוצעו בפועל. אם הייתי במהלך חודש עבודה רגיל לוקחת את הימי חופש האלה הייתי מקבלת את התוספת הזו כי זה מרכיב שכר שלי.
אשמח להסבר האם מגיע לי הפרשים על הימי חופשה.
שלום רב
ישנם רכיבים שאינם נכללים בפדיון חופשה, גם אם היו משולמים בעת עבודה בפועל. עבודה בשעות נוספות או כוננויות, ככלל, אינם חלק מערך יום.
בחלק שצורף מתוך ההסכם ישנה התייחסות רק לתשלום שעות נוספות במתכונת גלובאלית ורצוי לעיין בהסכם כולו כדי לדעת האם מדובר בחלק מהשכר. לדוגמא, לבדוק האם בוצעה הפרשה לפנסיה על רכיב זה.
העובדה שמדובר בתשלום גלובאלי אינה בהכרח הופכת הרכיב לחלק משכר העבודה הבסיסי ויש לבחון האם בוצעו שעות נוספות בפועל או שמדובר ברכיב פיקטיבי, כמו כן לבדוק את הסכם העבודה המלא.
בברכה, רעות שגיב, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה דרך מנחם בגין 144א, תל אביב טלפון: 03-7700655 ; מייל: office@gsg-law.co.il
היי, 1.5 הייתי בחופשה כפויה ע״י המעסיק בתשלום.
2.5 כבר ילדתי. המעסיק רשם לי בטופס של הביטוח לאומי שסיום העבודה עד וכולל 30.4. האם תקין?
מציינת שלא נעשה לי גמר חשבון בשכר אפריל. המעסיק רצה לפטר אותי בתקופת ההיריון. לא קיבל היתר. לאחר הערעור שלו נקבע בבית הדין לעבודה ע״י עורכי הדין של שני הצדדים שתום יחסי העבודה יהיו ביום הלידה.
מזל טוב.
בהסתמך על הנתונים שאת מספקת לכאורה היה על המעסיק לכלול את יום 1.5. כיום עבודה אחרון האמור בהנחה שמדובר בחופשה בתשלום.
עם זאת נוכח העובדה שהנושא נדון בבית הדין לעבודה ויש במסגרתו הסכמות, חשוב לעיין בפרוטוקול הדיון כדי להבין מה בדיוק הוסכם.
שאלתי היא כזו: המעסיק האחרון פיטר אותי עקב צמצומים בחברתו לפני כחודשיים. ניתנה הודעה מוקדמת ושולם השכר האחרון, הכל בסדר עם זה. אבל עד לאחרונה המעסיק אינו יצר קשר לגבי פיצויים. לכן יצרתי איתו קשר לגבי הטופס 161. רוא חשבונו של המעסיק שלח לי את הטופס 161 אבל היו בו נתונים שגויים עליי. לכן ביקשתי לתקן ולשלוח חזרה אליי שאוכל להמשיך לחלק ב' של הטופס. המעסיק לא חוזר אליי מאז אחרי שפמניתי אליו במייל. מה לעשות כאן ?
בתודה
אליק
המעסיק מחוייב להעביר טופס 161 עם סיום ההעסקה ולהבנתי זה הועבר.
לא ברור מה הנתונים השגויים שהיו בטופס והאם מדובר בטעויות מובהקות או שתיקונן מחייב את המעסיק לקבל ייעוץ כזה או אחר.
בכל מקרה מוצע לשוב ולפנות למעסיק, ובמידה והדברים אינם מסתדרים לשקול פניה לייעוץ משפטי לסיוע. בברכה, רעות שגיב, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה דרך מנחם בגין 144א, תל אביב טלפון: 03-7700655 ; מייל: office@gsg-law.co.il
שאלה נוספת:
התחלת עבודה 1.2.24 ותאונת עבודה ביום 2.4.24. העובד הגיע עם פנסיה פעילה.
האם וממתי קיימת חובת מעסיק להפריש לפנסיה ועבור איזו תקופה .
תודה
החוק קובע כי עובד שבא עם פנסיה פעילה זכאי להפרשות מתחילת עבודתו. נראה שטכנית נקבע שהמעסיק יתחיל להפקיד לפנסיה לאחר 3 חודשים ורטרואקטיבי מתחילת העבודה. השאלה: עובד שהגיע עם פנסיה פעילה עבד חודש וחצי ועזב , האם המעסיק צריך להפריש לו עבור החודש וחצי בהם עבד
בנושא זה ישנה פסיקה סותרת של בתי הדין האזוריים לעבודה, האחת קבעה חובה להפרשה מהיום הראשון גם אם העובד לא השלים 3 חודשים, והשניה קבעה שאם לא השלים 3 חודשים אין חובת הפרשה.
בהתאם לחוק השכר מותר לנכות חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד.
בשכרו האחרון של העובד מותר לנכות כל חוב מוכח שאינו שנוי במחלוקת.
עם זאת, ישנם הסדרים מסויימים או הסכמים קיבוציים הקובעים מנגנון של ניכוי קנסות לדוגמא בעקבות הליכי משמעת.
לכן צריך להבין וללמוד את המשמעויות החלות במקום העבודה, מה המקור לניכוי והאם בוצע הליך כלשהו בטרם הניכוי.
לא התחייבנו לגביי זה בכתב, אפילו לא בע״פ ולא בוצע הסכם מכל סוג שהוא בנושא ניכויים מהמשכורת. שאלתי את מנהל הסניף לגבי זה והוא אמר שאחרי תביעות שהוגשו לחברה כך פסק בית המשפט.
אני עובדת במקום העבודה שלי כ6 שנים, תמיד אני במינוס קטן של ימים
קבלתי היום תלוש משכורת וראיתי שהורידו לי 4 ימים שהייתי בחופש בחודש שעבר
זה פעם ראשונה שעשו זאת
האם הם יכולים לעשות קיזוז ללא הודעה מראש??
ברור שמותר להם לבצע קיזוז כי אני במינוס-אך הם לא צריכים להודיע מראש? אני אמורה לגלות זאת לבד במקרה?
כפי שציינת ניתן לנכות מהשכר ימי היעדרות שאין בצדם חופשה. איני מניחה גם כי ניתן לראות בהתנהלות המעסיק עד היום מעין נוהג המחייב את המעסיק להוסיף ולהימנע מקיזוז וכמובן צריך לראות איך הוסדרו הדברים בהסכם עבודה או בנהלים הקיימים במקום העבודה.
נכון הוא שמעסיק יכול להודיע מראש אך גם על העובד חלות חובות ועליו לבדוק בטרם יציאה לחופשה את יתרת הימים העומדת לרשותו.
ישנה אפשרות גם לפנות אל המעסיק ולבקש כי יבוצע תיקון לתלוש וכי היתרה השלילית תהיה על חשבון חופשה עתידית אבל הדבר נתון להסכמתו.
אם במידה ועובד מקבל חלף הודעה מוקדמת שמפוצלת לשני תלושי שכר
באיזה תלוש אמורה לעשות את הפידיון ימי חופשה ותשלום הבראה ?
אשמח למענה
ראשית לא ברור מדוע חלף הודעה מוקדמת מפוצל לשני תלושי שכר. למעשה בתלוש השכר האחרון המשולם בתום החודש בו הסתיימה בפועל העבודה יש לשלם את חלף ההודעה המוקדמת במלואו ולבצע גמר חשבון הכולל תשלומי יתרת חופשה והבראה.
ככל שהמצב שונה וחודש אחד בוצעה עבודה כנגד חלק מההודעה המוקדמת והיתרה הומרה בחלף ובמקרה נפרסו הדברים על שני חודשים אז בתלוש השכר האחרון יבוצע גמר החשבון. בברכה, רעות שגיב, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה דרך מנחם בגין 144א, תל אביב טלפון: 03-7700655 ; מייל: office@gsg-law.co.il
ככל שבית האבות מציע הסדר לדייריו של קניית שירות, ויש הסכם התקשרות מול בית האבות, ישנה אפשרות שבית האבות יעסיק את העובדת והקשישה תשפה בגין יתרת התשלומים כחלק מתשלום השירותים שהיא מקבלת מבית האבות.
במידה ומדובר בהתקשרות עצמאית ללא קשר לבית האבות, אז חלה חובה על המעסיק - המטופל או מי מטעמו - לשאת במלוא התשלומים לאותה עובדת.